6

מיהו יגאל דר שעל שמו נקרא מפעל גביע המדינה לנוער?

מיהו יגאל דר שעל שמו נקרא מפעל גביע המדינה לנוער?

גמר גביע המדינה לנוער שייערך היום אחר הצהריים נקרא על שמו של יגאל דר ז”ל שאימן ושיחק בקיבוץ ניר דוד. מי היה האיש שאת שמו מנציחים במפעל החשוב הזה?

יגאל דר העלה את ניר דוד לליגה הלאומית בשנת 1968, בשנים 1969-1972 אימן ושיחק בקיבוץ ניר דוד והתגורר בקיבוץ למעלה משנתיים. אליהו פז שהיה מנהל הקבוצה בשנים אלה כותב ומספר על אישיותו ופועלו.

“כמעט 40 שנה חלפו מאז הלך מאיתנו יגאל דר. זוהי תקופה ארוכה מדי, מכדי שנחוש את בהלם על אובדנו, אך לעיתים מרגיש געגועים לבן אדם הנפלא הזה.

יגאל היה חבר אמיתי, ידיד למופת, שאי אפשר היה להתעלם מנוכחותו. היה זה תענוג לשבת במחיצתו ולשוחח על כל נושא שבעולם. הוא היה ידען וידע להביע את מחשבותיו בצורה מסודרת, מעניינת ואף נלהבת, כשהוא משוכנע בצדקתו. הכל באופן חברי, קליל ועם הרבה חוש הומור.

המשפחה והכדורסל היו כל עולמו. הוא היה איש משפחה מושלם, המוכן להשקיע בה הכל. היה גאה ביהלומה ובילדים והיה מביע זאת בדבריו ובאהבה הרבה אליהם.

יגאל דר (1)

 

הכדורסל השתנה רבות מאז הלך מאיתנו יגאל, שהיה, לדעתי, מגדולי השחקנים והמאמנים שצמחו בארץ. השאלה העולה היא האם גם היום, עם התפתחות הכדורסל, היה יגאל נמנה על הצמרת. התשובה שלי – אין ספק שכך היה קורה גם היום.

יגאל היה אמן של כדורסל, מנהיג מליגה. הוא היה שחקן משקיען, שלא היה מבזבז באימון זמן על דברים טפלים. הוא אהב את המשחק והיה שחקן של דבקות במשימה, תוסס ונלהב, בעל כשרון מדהים. אמנם, גובהו היה יוצר בעיה מסוימת, אך תבונת המשחק שלו, כושרו הגופני המעולה ויכולת האלתור שלו היו מסייעים לו גם היום להצליח.

היום, כולם יודעים שההגנה היא המפתח לניצחון. אצל יגאל זה היה “מוטו” והוא דאג להכשיר את עצמו כשחקן הגנה מן הטובים ביותר. הוא תמיד היה “לוקח” לשמור על שחקנים גבוהים ממנו. אחרי שהעיף מבט קצרצר על משחקם עמד מייד ליקוייהם. אף שהיה קלעי בחסד לא הרבה לזרוק לסל, אלא העדיף את הסלים הקלים. הוא לא היה מבין אלה שרצו לראות את שמם בקולעי הנקודות. הוא דאג להצלחה הקבוצתית. היום כשגם האסיסטים הם מרכיב חשוב בסטטיסטיקה של השחקן, אנו יודעים שיגאל היה נמנה על הטובים שבשחקנים.

גם כמאמן הוא היה הטוב שבמעולים. הכדורסל עבורו היה מדע “פשוט”. בעוד האחרים מתלבטים בשאלות רבות על צורת משחק וכו’ – התשובות אצלו באו כאילו מן השרוול. הוא הבין את המשחק בצורה מדהימה. הוא שיחק והדריך כדורסל כמו רב-אמן בשחמט. הוא הבין כל מהלך, הייתה לו תרופה לכל בעיה שהתעוררה על המגרש, אבל לא תמיד לקבוצה אותה אימן הייתה היכולת לבצע את שנדרש.

כל ימיו שיחק כדורסל. גם שעבר את גיל ה-40 המשיך להתרוצץ על המגרש עם הטמפרמנט שלו. כך הלך מאיתנו, שבזיכרוננו הוא צעיר נצחי”.