היום בצהריים נערכה במשרדי איגוד הכדורסל מסיבת עיתונאים עם כבוד השופט בדימוס עודד מודריק, נשיא בית הדין העליון של איגוד הכדורסל. בין תפקידיו הקודמים הוא שימש כסגן נשיא של בית המשפט המחוזי תל אביב, שופט בבית הדין הצבאי לערעורים, נשיא בית דין צבאי מחוזי והסנגור הצבאי הראשי. במקביל לעבודתו השיפוטית שימש כמרצה בפקולטות למשפטים והיום הוא פרופ' בפקולטה למדעי החברה והרוח באוניברסיטה אריאל בשומרון.
"אני מאוד שמח להיות אתכם אחרי שנתיים שאני בתפקיד. אני מנצל את ההזדמנות כדי להבהיר כמה דברים ולסקור את פעילות בית הדין כדי לייצר יישור קו", פתח מודריק את דבריו ועבר להסבר על מערכת השיפוט של האיגוד, המבנה והחזון שלה.
"מערכת השיפוט של איגוד הכדורסל מעוגנת בחוק הספורט, סעיף 11 מסמיך את בתי הדין של האיגודים לדון בכל הפעילויות שקשורות לאיגוד במסגרת של מוסדות שיפוט פנימית. הסמכות של מוסדות השיפוט מוגדרת בתקנונים וההחלטות של בתי הדין הפנימיים נתונים לפיקוח שיפוטי חיצוני מוגבל, ובענייני משמעת ההחלטות של בתי הדין העליון הם בגדר החלטות סופיות שאין לערער עליהם. המערכת כפופה לחוק ולתקנונים של האיגוד".
"מבנה המערכת הוא תלת קומתי. בקומה הראשונה נמצאים בתי הדין המשמעתיים, בקומה השניה יש את בית הדין העליון לערעור, ובמפלס העליון יש לבית הדין העליון לבקר כל החלטה שמתקיימת באיגוד. בהקבלה לרשויות השלטון יש לבית הדין העליון סמכות דומה לבג"צ".
"מערכת השיפוט הזו היא לא בדיוק בית משפט אבל יש לה סמכויות להכריע גורלות. הדיינים צריכים לקבל את ההחלטות שלהם לפי מיטב הידיעה השיפוטית ולפי מצפונם ובהתאם לחוק ללא תלות בשום גורם. אנחנו מבקשים מהדיינים לחוות ולחיות את המשחק. כדי לעמוד במטלות יזמתי מספר שינויים בתקנון כמו הגדרת התפקיד של נשיא בית הדין העליון".
"בשנת 2018 היו רק 15 ערעורים ועתירות לבית הדין העליון, ב-2019 ירדנו ל-10 בלבד וב-2020 כרגע אנחנו עומדים על 10 בלבד. בית הדין המשמעתי עסק במאות תיקים בשנים האחרונות וגם שם יש מגמת ירידה מסוימת. בית הדין העליון עסק בהשלכות של הקורונה בעניין ההחלטה להפסיק את משחקי הליגות החובבניות, זה יצר מספר טענות בנושא חוסר השיוויוניות של ההחלטות ובית הדין העליון בדק ובד"כ גיבה את ההחלטה".
בנושא שיח עם הקבוצות אמר מודריק: "התחלנו לקדם גם שיח עם הקבוצות, קיימתי שיח עם הנהלה של קבוצה אחת שהיו לה טענות שונות בנושא קיפוח של בית הדין, הבהרתי להם את הרעיון הכללי והצעתי שבנקודות של מחלוקת קיצונית עם בתי הדין למשמעת, יגישו ערעור לבית הדין העליון. אני נכון לקים שיח עם קבוצות בכל הרמות והדרגות".
בעניין המתאזרחים: "בית המשפט המחוזי בתל אביב הבין שראוי שעניין המתאזרחים יתברר קודם כל במערכת בית הדין של איגוד הכדורסל. יש פה עקרון ברור מאוד שמגולם באחד החוקים הכי חשובים שנחקקו בישראל והוא חוק השבות, אך צריך לייצר מצב שהאזרחות לא תנוצל לרעה ולא תהיה מדומה אלא אמיתית יחד עם כך שמאפשרים את התפתחות עולם הכדורסל בישראל מבלי לפגוע בצעירים שנולדו כאן ורוצים למצוא את מקומם בענף. זו סוגיה קשה ומתחבטים בה הרבה שנים, אני שמח שיהיו יחד איתי בהרכב עוד דיינים וביחד ננסה למצוא פתרון ראוי".
בעניין האחריות של הקבוצות על האוהדים: "בבית משפט רגיל, האחריות היא אחריות אישית, מאחר ומי שמגיע לבית המשפט אלו החשודים ברמה זו או אחרת. אבל כשזה נוגע למערכות השיפוט הפנימיות של האיגוד, לפי התקנון אפשר להחיל אחריות שילוכית של הקבוצות בגין התנהגות האוהדים, מתוך הנחה שזה יותר יעיל. קשה מאוד להגיע לאוהד ואי אפשר להזמין אוהד לדיון בבית הדין למשמעת, כי הוא לא כפוף לגוף הזה. מטילים אחריות על הקבוצה מתוך הנחה שהיא תעשה הכל כדי למנוע את התופעה. היעילות של התופעה הזו לא לגמרי ברורה, מה גם שהתופעה פוגעת באוהדים חפים מפשע. כשקובעים עונש רדיוס יש לזה השפעה בעיקר על האוהדים התמימים. יש מחשבות איך לנסות למצוא דרכים שענישת הקבוצה תהיה יעילה יותר. למשל, אם האוהד העבריין מזיק לקבוצה ומפריע לאוהדים האחרים, למה שהקבוצה לא תתבע אותו בתביעה אזרחית פשוטה?"
