אחרי שנתיים מוצלחות במיוחד בעירוני נהריה, יפתח זיו עבר בקיץ האחרון לגלבוע/גליל כדי לקבל את המפתחות של עמדת הרכז בקבוצה מגן נר. יחד עם זה, יפתח ממשיך להיות שחקן קבוע בסגל הרחב של נבחרת ישראל, למרות שבצמד המשחקים הראשונים במוקדמות היורובאסקט הוא נשאר מחוץ לסגל.
"אלו ימים מוזרים ולא רגילים שעוברים עלי ועל כל עם ישראל, על כל העולם בעצם. אני מקווה שנצא מהמצב הזה כמה שיותר מהר", אומר יפתח.
מה אתה עושה כדי לשמור על כושר?
"אני בניתי לעצמי לו"ז מסוים ושגרת אימונים במידה שאני יכול לעמוד בה, כי אין את המסגרת, אין את המאמן ואין חדר כושר. אני מנסה לדבוק בלו"ז ולעשות את כל מה שאני יכול. ככל שעובר הזמן אנחנו נשארים במקום ועוברים לשגרה חדשה שהיא לא הכי כיפית".
כמה זה מתסכל לעצור הכל באמצע העונה, במיוחד כשאתם במאבק על הפלייאוף?
"מאוד. זה משום מקום, בלי התראה מוקדמת. היינו במאבקי פלייאוף, אני חושב שעד עכשיו עשינו דברים יפים אבל ההרגשה שלי הייתה שאנחנו ממש בכיוון הנכון, התחלנו התחבר, התחלנו לייצר סגנון שכל אחד יודע מה הוא צריך לעשות. ההרגשה הייתה שאנחנו עולים על דרך המלך ואז קיבלנו את הכאפה הזו עם הקורונה. זה פגע בי, בקבוצה, בליגה ובכל גוף שפועל ועובד בעולם הספורט ובכלל".
איך הייתה העונה שלך ברמה האישית?
"היה לי כיף, לפני הכדורסל מאוד נהניתי בגלבוע. מהמועדון, מהאנשים שנמצאים שם, החברים לקבוצה, האוהדים מסביב זה דבר מדהים, הם נותנים הרגשה של משפחה ברמות שפשוט נעים וכיף. גם בתקופות הפחות טובות אתה לא מרגיש את החרב על הצוואר, נותנים לך את השקט והזמן שלך. זה דבר מאוד חשוב לקבוצה שנמצאת בתהליך".
אתה חושב שהליגה תחזור לפעילות השנה?
"כמה שזה עצוב, יש עכשיו דברים יותר חשובים. אני לא רואה איך חוזרים לשחק במצב הזה, אני בטוח שזה יפגע בהרבה מאוד גופים אבל אני חושב שזה משהו שיותר גדול מכולנו והכי חשוב זה הבריאות. אני פחות מסתכל עכשיו על הכדורסל".
אתה חלק מדור הביניים של ישראל, בין הוותיקים כמו כספי, מקל ופניני לבין הצעירים כמו אבדיה, מדר ודוברת. מה אתה חושב על העתיד של הכדורסל הישראלי ונבחרת ישראל?
"הדור שלי כבר היום מהווה פקטור משמעותי בנבחרת, מבססים את הנבחרת. הכדורסל בכיוון טוב, הדור הצעיר עושה כבר 3 פעמים גמר אליפות אירופה אז יש לנו עתיד טוב, אני מקווה שזה ישתלם ונעשה דברים יפים כי אני יודע כמה כולם עובדים קשה והמערכת עובדת וכולם רוצים בהצלחה הזו אז אני מקווה שזה יתחבר. המטרה היא להגיע לטורנירים גדולים ולהיות שם פקטור".
מה המטרות שלך לעתיד ברמה האישית?
"אמרתי לא פעם ולא פעמיים, אני הייתי רוצה לשחק בליגה הספרדית. זו מטרה שתמיד שמתי לעצמי, אני מתחבר לסגנון המשחק שם ואוהב את הליגה עצמה. בימים האלו זה קצת מוזר ואני לא יודע אם זה מה שבא לי לעשות עם כל המצב כרגע בספרד, אבל הייתי רוצה לשחק שם עונה אחת בתור זר. החלום השני הוא כמובן להתבסס כשחקן נבחרת, זה חלום של כל ילד ומטרה שאתה מציב לעצמך, זה משהו שבחיים לא ישתנה, לא משנה באיזה גיל או מעמד. להיות שחקן בנבחרת, להוביל ולייצג את המדינה זה משהו שתמיד יהיה שם".
תן שם של שחקן ישראלי אחד, בעבר או בהווה, שהיה בשבילך מודל לחיקוי?
"אני אגיד שם שיהיה מוזר להרבה אנשים, אבל כשהייתי בגיל תיכון הרבה אנשים אמרו לי להסתכל על שחקן בשם עדי גורדון. ואני לא ידעתי מי זה, אני חושב שהוא פרש לפני שידעתי מה זה כדורסל. אז יצא לי לראות הרבה משחקים שלו, סגנון המשחק שנבנה לי הוא קצת דומה. מעבר לכדורסל ראיתי המון ראיונות איתו והוא היה בן אדם מאוד מיוחד ורגיש, קר רוח ומאמין בדרך שלו ומאוד התחברתי לזה. שחקן נוסף שהיום הוא חבר לנבחרת זה גל מקל. כשהייתי בכיתה י"ב, רגע לפני סיום התיכון והתלבטתי מה יהיה עם הכדורסל, הייתי במכבי חיפה במחלקת הנוער והוא בדיוק הגיע לקבוצת הבוגרים לעונה שבה הם לקחו אליפות. לפעמים הייתי מגיע לאימונים והייתי רואה מהצד את מוסר העבודה שלו, הרצון, הדרך שבה הוא מתאמן. זה גרם לי לשים עליו את האצבע ועקבתי אחריו כמה שנים ועם השנים הכרתי אותו ועברנו הרבה ביחד. הוא הגיע למקומות מאוד גבוהים ועושה קריירה יפה".
מה אתה יכול להגיד לכל מי שיושב עכשיו בבית ומתגעגע לספורט ולכדורסל?
"לפני הספורט, אני מקווה שכולם שומרים על הכללים ומקשיבים להוראות של משרד הבריאות כי אם אנחנו רוצים שמשהו יתקדם אנחנו קודם כל צריכים להתנקות ולהיות בריאים. רק ככה נוכל להתחיל לחזור לשגרה. לי חסר הספורט, אני בטוח שזה נכון לכולם אז אני מקווה שזה יגמר כמה שיותר מהר ונחזור לשגרה שאנחנו רגילים אליה. אחרי שיש לנו כ"כ הרבה זמן, זה גם זמן לחשבון נפש ולהבין מה שולט בנו בעולם הזה. אני מקווה שנחזור גם להיות אנשים יותר טובים. חג שמח ובריאות שזה יותר חשוב מהכל וניפגש במהרה במגרשים ונחזור להתעסק במה שאנחנו אוהבים".
