בגיל 34 וחצי ליעד סואץ-קרני היא המבוגרת האחראית בנבחרת הנשים של ישראל. אחרי שפרשה מכדורסל לטובת המשפחה, החליטה לחזור לשחק ב-2104 ומאז היא נהנית מכל רגע.
רגע לפני פתיחת הקמפיין במוצאי שבת במשחק חוץ בטורקיה, דיברנו איתה על משמעות המושג זקנת השבט, על המשחק בטורקיה מול קהל עוין, על הדור הצעיר אותו היא חונכת בנבחרת ועל ההתרגשות שעדיין אוחזת בה בכל פעם שהיא לובשת את המדים הלאומיים.
ליעד, עוד קמפיין עם הנבחרת, יש עדיין התרגשות?
"כן, תמיד. נדמה לי שזה אפילו מתגבר עם הגיל. כל פעם זה יכול להיות הקמפיין אחרון שלי, ובמקרה שלי זה כנראה באמת האחרון. מעריכים יותר כל דקה מאשר בגיל צעיר. כשאתה צעיר אתה לוקח דברים כמובן מאליו. אחרי שכבר פרשתי והסתכלתי בפרספקטיבה אחורה, כל דבר היום הוא יותר מוערך. והנבחרת על אחת כמה וכמה. כשפרשתי לא חשבתי שאחזור לנבחרת, ומבחינתי זה באמת ברכה ואני נהנית מכל רגע".
את סגורה על זה שזה הקמפיין האחרון שלך?
"האמת שלא, הכל פתוח. גם כשפרשתי השארתי הכל פתוח. כל עוד אני נהנית אני אמשיך. בכל זאת, אני בת 34 ובאפריל אהיה בת 35, וגם אם זה לא הקמפיין האחרון זה אחד לפני אחרון. אין ספק שזה כיף וההתרגשות מאוד גדולה".
איך זה להיות זקנת השבט? נותנת טיפים לבנות הצעירות שהצטרפו לנבחרת?
"הצעירות שדיברת עליהן זה דבר מדהים. הן נותנות המון רוח ואנרגיות חדשות לנבחרת. אני מנסה לתת טיפים על דברים שעברנו, ומנסה למקד אותנו גם קבוצתית בכל הסיפור שצריכה לחדור אלינו ההבנה שנבחרות ישראל בכלל, ונבחרת הנשים בפרט, צריכות להיות מלוכדות ולשחק עם המון הקרבה, לחימה ולב, כי זה האקסטרה שלנו, זה מה שיש לנו למכור. אנחנו מנסים מהמחנה הראשון לדבר ולעבוד על הלכידות הקבוצתית. ליצור אישזהו תלכיד שהוא גדול מסך חלקיו".
מי יותר דומיננטי היום – הותיקות או הצעירות?
"הותיקות הן עדיין אלה שמובילות, והמטרה היא שהצעירות יוכלו להוביל בעוד כמה שנים. המטרה היא לעשות להן איזושהי חניכה וגדילה יחד כנבחרת, כך שאפילו בשנה הבאה הן יוכלו לקחת על עצמן יותר. חלקן הגדול כרגע עדיין בתהליך למידה של מה זה נבחרת נשים ואיך נכנסים לעניינים, אבל אני גם מאמינה שלפחות חלקן יוכלו לתרום כבר בקמפיין הזה. הן כבר תורמות בזה שהאימונים ברמה מאוד גבוהה והן משקיעות ורוצות ללמוד ולשפר את הנבחרת, ברמה החברתית והמקצועית. זה נותן לנו הותיקות המון אנרגיות וכיף".
מקצועית, יש לנו סיכוי להעפיל לאליפות אירופה?
"אני מאמינה מאוד שיש לנו סיכוי. אולי טורקיה היא רמה אחת מעלינו, אבל אין ספק שבסוניה ורומניה זה ברמה שלנו. לגבי טורקיה, בעבר כשהיינו עולות ברציפות לאליפויות אירופה זו קבוצה שניצחנו. ניצחנו נבחרות גדולות וטובות שעל הנייר לא היתה לנו שום סיבה לנצח. עשינו את זה בעבר, ואין סיבה שלא נעשה את זה שוב. אני מקווה שההצטרפות של אלישה תוכל לתת לנו איזשהו פוש כי היא כוח לא מבוטל. כך יהיה לנו מיס מאצ' מול הקבוצות כולל טורקיה, ואם נשחק חכם ונדע להשתמש ביתרונות שלנו פלוס המון לב והקרבה, יש לנו סיכוי מול כל נבחרת. נצטרך להביא את עצמנו הכי טוב שאפשר. ברמה הטקטית והאסטרטגית עדן יכין אותנו בצורה אופטימלית כמו שעשה בשנה שעברה, והתפקיד שלנו הוא לבוא ולעשות את זה".
אפשר לכוון לעלייה מהמקום הראשון או שזה יומרני מדי?
"אין שום סיבה שלא ננסה. אני זוכרת קמפיינים שלא האמינו בנו וחשבו שאין סיכוי שננצח את לטביה, ואין סיכוי שננצח את ליטא, ועשינו את זה. ניצחנו את סרביה ב-30 הפרש בבית , דברים שנראו הזויים ולא אפשריים, נעשו בנבחרת הנשים בעבר. עכשיו אנחנו רוצות להחזיר את זה. המטרה היא לעלות, בין אם מהמקום הראשון או השני. אפשר לבוא לטורקיה למשחק ראשון כשכל הלחץ הוא עליהן, ואם נשחק טוב ונפתיע, זה יהיה צעד גדול קדימה. אני מאמינה בקאדר שלנו, כולן רוצות להצליח, ואני מאמינה בסיכויים שלנו".
כשהמצב בארץ בעייתי מאוד, אתן נוסעות למשחק במדינה כמו טורקיה, מלחיץ?
"האמת ששיחקתי די הרבה פעמים בטורקיה במהלך הקריירה. מצד אחד זאת המדינה שנותנת הכי הרבה ליווי משטרתי ושומרים עלינו מכל הכיוונים, ומצד שני תמיד היו באולם דגלי פלשתין ודיבורים לא נעימים. זה קיים ובטח יהיה הרבה יותר מורגש עכשיו. אלה שדברים שהתמודדנו איתם גם בעבר. זה לא נעים, אבל אין חשש עמוק. אני מאמינה שיעשו מה שצריך כדי לשמור עלינו, ואחנו צריכות להתרכז בעבודה שלנו על המגרש".
אפשר להתעלם מכל מה שמסביב ולהתרכז רק בכדורסל?
"אני חושבת שההיפך. אפשר להשתמש בזה כדי להגביר את המוטיבציה. בכל זאת, יש לנו ישראל על החולצות, וזה צריך להעלות לנו את האנרגיות. אפשר למנף את זה. לא נעים לשמוע קריאות כאלה במגרש ולראות דגלי פלשתין ביציע, אבל אם נוכל לקחת את זה למקום הכי טוב ולייצג את המדינה שלנו עם עוד יותר מוטיבציה, אז עשינו את שלנו".
אתן חוזרות לארץ למשחק מול רומניה שייערך בדרייב אין. כמה חשובה לכן תמיכת הקהל?
"מאוד חשוב לנו הקהל. זה מאוד משמעותי במשחקי בית. אני מאוד מקווה שהאולם יהיה מלא כמה שיותר. זה מאוד עוזר לנו. הרבה מהנצחונות הגדולים שלנו היו בזיסמן כשהוא היה מלא. אני מאוד מקווה שאנשים יבואו לתת גב לנבחרת. כל תמיכה ועזרה של הקהל תהיה מדהימה מבחינתנו".
תתאכזבי אם לא נצליח להשיג את הכרטיס בסוף הקמפיין?
"אתאכזב מאוד, אבל אני בעיקר רוצה להתמקד בזה שניתן את הכל. בניגוד לקמפיינים אחרונים שיצאו בהרגשה שאפשר היה לעשת יותר, אני רוצה שהפעם נסיים את הקמפיין ונדע שעשינו את המקסימום. אם באמת נביא את כל מה שאמרתי ונשחק חכם, והקבוצות האחרות יהיו יותר טובות מאיתנו, אז לפחות נוכל לישון בשקט ונדע שעשינו את המיטב. אם כל הדברים שציינתי יקרו, אני גם באמת מאמינה שנעלה".
אפשר לחלץ ממך הבטחה לחגיגה מקורית במידה ונעלה?
"אני מוכנה לשתף פעולה עם הכל, העיקר שנעשה. לקפוץ לבריכה בכיכר רבין, מה שירצו – אני בעניין. תביאו את הכרטיס – אני מצטרפת לחגיגה. יש לנו בנות הרבה יותר יצירתיות בנבחרת, מה שהן ירצו – אני הולכת איתן. רק שנעלה".
