חלוצות כדורסל הנשים בישראל התארחו אצל נשיא המדינה רובי ריבלין

 

 

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, אירח השבוע במשכנו את חברות סגל נבחרת ישראל בכדורסל נשים, שייצגו לראשונה את ישראל ב- 1950 באליפות אירופה. ביוזמת מייסדת מיזם "היכל התהילה – כדורסל נשים" ענת דרייגור, ובשם נציגת השחקניות נשאה דברים הספורטאית רעיה ברונשטיין.

חלוצות קבוצת הנשים הישראלית הינן ספורטאיות מופת וחלוצות בתחום האתלטיקה, הטניס והכדורסל אשר בה בעת שרתו בארגוני לוחמה שקדמו להקמת צה"ל. לאחר אליפות אירופה ספורטאיות אלה פיתחו קריירה, רכשו השכלה, פעלו ותרמו כל אחת בדרכה היא למדינה; הן בממסד החינוך הגופני, הן בהקמה ובאירגון אירועי ספורט בארץ ובחו"ל, במסגרות חינוכיות של בתי ספר, סמינרים ועוד.

נשיא המדינה פנה לנשים החלוצות ואמר: "בנחישותכן ובעבודתכן הקשה, פרצתן את הדרך עבור כדורסלניות ישראליות, וספורטאיות ישראליות בכלל. המסע שלכן לאליפות אירופה מייצג את הרוח הישראלית, הרוח החלוצית."

עוד הוסיף: "התחלתן בתנאים קשים: מחסור במשאבים, אימונים מאולתרים. למרות הנסיבות, ואולי בגללן – הבאתן לישראל ייצוג מכובד וראשון מסוגו בזירה הבינלאומית. צעד וחצי קטן לכדורסל הנשים הישראלי, צעד וחצי גדול לישראל כולה."

"לצערנו, לא השכלנו למנף את ההישג שלכן – ונבחרת הנשים הלאומית הוקמה רק קרוב לעשרים שנה לאחר אליפות אירופה בבודפשט," המשיך הנשיא את דבריו ואמר: "תיקון עוול שכזה הוא תהליך ארוך-טווח. בהדרגה, מגיע כדורסל הנשים לעוד ועוד ציוני דרך, משחקי הנשים משודרים בטלוויזיה, והפער התקציבי בין הנבחרות הולך ומצטמצם. כולי תקווה, שבקרוב נגיע לשוויון מלא בין גברים ונשים בענפי הספורט, ובכלל. לשם כך דרושים לנו נשים כמותכן, שהעזתן והתחריתן – נגד כל הדעות הקדומות."

נציגת השחקניות רעיה ברונשטיין הודתה לנשיא על המפגש ואמרה: "כבוד גדול עבורנו להגיע לבית הנשיא ולספר מעט על האירוע הספורטיבי הראשוני של מדינת ישראל באליפות אירופה לנשים בכדורסל בבודפשט הונגריה. נסענו 16 שחקניות, הקבוצה היתה מורכבת מחתך רחב מן הארץ כולה- העיר, הכפר והקיבוץ. כבר בהתחלה הבנו את החשיבות הלאומית של משלחתנו, ישראל נמצאת על המפה הבינלאומית, שוות זכויות בפעם הראשונה.  חזרנו לארץ גאות, הרגשנו שייצגנו את מדינת ישראל בכבוד רב."

    נבחרת הנשים באליפות אירופה 1950

נבחרת הנשים התקשתה להתארגן לאליפות אירופה בבודפשט-הונגריה שהחלה ב-14 במאי 1950. היה זה בשלהי מלחמת השחרור, הפעילות בספורט הישראלי היתה מאולתרת והיתה התלבטות האם לשגר את הנבחרת לאירוע ספורטיבי גדול כל כך.

כבר אז חשבו בכדורסל הישראלי שאם ברצונו להשתלב בפעילות בין לאומית ביבשת אירופה עליו להגיע לאליפות יוקרתית. זו היתה הופעת בכורה של נבחרת נשים בזירת הכדורסל האירופאי בשנת 1950 (נבחרת הגברים החלו הופעתם בשנת 1953), וגם הטיסה הראשונה של משלחת ייצוגית רשמית של מדינת ישראל במטוס של חברה התעופה הלאומית 'אל-על'.

הכנת הנבחרת בישראל לא הייה אידיאלית, מבחינת מחסור בכמות האימונים, בתרגול מיומנויות משחק כדורסל, בתיאום קבוצתי ועוד. חלק מהספורטאיות שהצטרפו לנבחרת הצטיינו בעיקר בענפי האתלטיקה (שיאניות ישראל), הטניס (אלופות ומחזיקות גביע), ההתעמלות והשחייה.

לקראת הנסיעה להונגריה ניסו לגבש אותן כנבחרת ייצוגית בענף הכדורסל תוך קיום מחנה אימונים בודד בין יומיים בירושלים. הנבחרת הורכבה  מ-16 שחקניות ו-2 מאמנים. 10 מהשחקניות היו משויכות לאגודת 'הפועל' ו-6 משויכות לאגודת 'מכבי'. המאמן הראשי היה מטעם הפועל ועוזרו מטעם מכבי. במהלך המשחקים היו צריכים בהחלטותיהם, לרצות את שחקניות הפועל ומכבי בזמני דקות משחק, כך שההחלטות לא היו רק מקצועיות.

ליגת הכדורסל לנשים הוקמה רק ב-1958, ובתחילת שנות ה-50 עדיין לא היה שיתוף פעולה בין מרכזי "מכבי' ו'הפועל' אם כי בעיתוני התקופה מופיעות ידיעות רבות על מגעים לחתימת הסכם לשיתוף פעולה בין המרכזים, הסכם שנחתם בסופו של דבר כונה "הסכם הפיפטי-פיפטי", כלומר שבכל נבחרות ישראל יהיו חצי מהספורטאים מ'מכבי' וחצי מ'הפועל'.

התומכים בנסיעת נבחרת הנשים טענו, שלמרות הכנה לא מקצועית הושגו כמה ממטרות הנסיעה: רכישת ניסיון בזירה הבינלאומית, יציבות, תיאום ושיתוף פעולה קבוצתי, כמו גם התרגלו למעמד התחרותי לצופים ולאולם. ההנחה היתה שבטורנירים מסוג זה, צריך מזל בהגרלה. אילו היה המשחק הראשון לא היה נפתח נגד ההונגריות החזקות יתכן שכל מעמדנו בדירוג היה משתנה ויתכן שהיינו זוכים במקום התשיעי.

הנבחרת שלנו הצליחה לנצח את נבחרת הולנד ולסיים את אליפות אירופה במקום ה-11 מתוך 12

הדירוג הסופי של הנבחרות באליפות: 1) ברה"מ 2) הונגריה 3) צ'כוסלובקיה 4) צרפת 5) איטליה 6) פולין 7) רומניה 8) בלגיה 9) שוויץ 10) אוסטריה 11) ישראל 12) הולנד.

מדובר על ספורטאיות מופת וחלוצות בתחום האתלטיקה, הטניס והכדורסל ובה בעת שרתו בארגוני לוחמה שקדמו להקמת צה"ל. אחרי אליפות אירופה ספורטאיות אלה פיתחו קריירה אישית מעבר לספורט. רכשו השכלה, פעלו ותרמו כל אחת בדרכה היא למדינה; הן במימסד החינוך הגופני, הן בהקמה ובאירגון אירועי ספורט בארץ ובחו"ל, במסגרות חינוכיות של בתי ספר וסמינרים, ניהול ויעוץ כלכלי לחברות ועוד.