בתחילת נובמבר קטיה לויצקי החליפה קידומת. הסנטרית של אשדוד חגגה 30, והיא לא תוכל לבקש מתנה ספורטיבית טובה יותר מאשר את הכרטיס לאליפות אירופה אותו היא תנסה להשיג יחד עם חברותיה לנבחרת הכדורסל של ישראל החל ממוצאי שבת כשהנבחרת תתארח אצל טורקיה החזקה (20:00, שידור ישיר בערוץ הספורט).
תפסנו אותה לשיחה צפופה על החוויה הטורקית שמצפה לה, על הרוח החדשה שהביאו לנבחרת השחקניות הצעירות ועל היעדר הגובה שהבנות יצטרכו לחפות עליו בזריזות ובנחישות.
קטיה, בשבת נפתח עוד קמפיין של נבחרת הנשים. מתרגשת?
"נבחרת זה השיא של הכדורסל הישראלי, לנסוע לייצג את המדינה. אני מתרגשת לפני כל משחק, גם לפני משחק ליגה, אז בטח ובטח לפני קמפיין של הנבחרת".
נבחרת די חדשה. איך אתן מגיעות לקמפיין הזה?
"אנחנו מאוד צעירות, הרבה מהשחקניות בלי הרבה נסיון. פיזית אנחנו יותר נמוכת מאשר היינו בשנים קודמות. תמיד היינו נמוכות, אבל השנה אפילו יותר מאשר תמיד. בשנים קודמות היו לנו את ג'ניפר ודניאל שהוסיפו נפח בצבע, השנה גם את זה אין לנו. אנחנו מאוד קטנות, אבל אני מקווה שנצליח להביא את היתרונות של הזריזות שלנו. השיטה הזאת של הקמפיין זה לא דבר אופטימלי, להתאמן שבוע עם הנבחרת ולצאת למשחקים – זה לא להיט, אבל כל הנבחרות באותה סירה. השנה לא רק הליגה על הראש של הבנות, אלא גם צריך לחשוב איך משלבים עם זה את המסע של הנבחרת לאליפות אירופה. לא פשוט העניין, אבל כל שינוי מביא איתו אתגרים חדשים וזה עוד אחד שצריכים להתמודד איתו".
איך ההרגשה לחנוך את הדור הצעיר של הנבחרת?
"הרגשנו כולנו במחנה שהשילוב של הצעירות היה מעולה, הייתה אווירה מצוינת בנבחרת. זה הדור החדש של האקדמיה, מרגישים את ההבדל בגישה ובמקצוענות של השחקניות. זה דור אחר מאיתנו שגדל לנו מול העיניים, ואני מקווה שיבוא לידי ביטוי גם בליגה וגם בנבחרת בשנים הבאות. גובה עדיין אל רואים אצלן, אבל יש משהו שונה בגישה שמאוד מרענן ומאוד כיף לראות את זה. פתאום צעירות שעושות את האקסטרות. אני זוכרות שבגיל שלהן לא הייתי עושה חצי מהדברים שהן עושות, וכיף לראות את זה. זה תהליך שהכדורסל שלנו עובר, ובטווח הארוך עושים כאן משהו יפה. הן משתלבות מצוין והן חשובות לנו כנבחרת".
מקצועית, יש לנו מה למכור בבית הזה?
"אני יודעת שעל הנייר הטורקיות מאוד חזקות, אבל אני לא ממש מכירה את הנבחרות האחרות. בימים שנותרו עד המשחק נצטרך להתרכז רק בעצמנו. יש מי שיעשה את הסקאוטינג, ויראה לנו מה שצריך לפני המשחק. אנחנו צריכות להיות מרוכזות ומפוקסות בעצמנו".
אם לא נעלה, זאת תהיה אכזבה או שאלה הם יחסי הכוחות האמיתיים?
"זאת תמיד אכזבה כשלא עולים. גם אם על הנייר אנחנו הכי פחות טובות, אף אחד לא מגיע כדי להפסיד. זה יהיה מאכזב מאוד אם לא נעלה".
אתן נוסעות לטורקיה בימים לא קלים. מפחיד?
"זה משהו שעוד לא חוויתי. אני בטוחה שהכל יעבור בשלום מבחינת האבטחה שלנו. היה פעם משחק של רמלה בטורקיה, והייתה אבטחה מאוד כבדה. אחרי המשחק המשפחה שלי אמרה לי שהיה בלאגן בחוץ, אבל אני זוכרת שאלינו זה אפילו לא הגיע. אני מניחה שתהיה אבטחה מקומית וגם מהארץ. לפחד אני לא מפחדת, אני סומכת על מי שצריך שיעשה את העבודה. ברור שזה לא נעים כשיש גילויי שנאה כלפי ישראל, אבל מצד שני אני אוהבת לנסוע למקומות כאלה ולהראות שהנה אנחנו כאן, שאנחנו קיימים ושאנחנו מדינה לגיטימית. חשוב להמשיך ולעשות הכל כרגיל ולא להימנע מלהגיע למקומות מסוימים כי אולי לא אוהבים אותנו שם. אנחנו כאן ואנחנו נשארים על המפה, כמו שאמר טל ברודי".
תעלו בגאווה עם החולצות והדגל הישראלי?
"לגמרי. מה שנבחרות הג'ודו עברו כשלא יכלו להניף את הדגל, היה לא נעים. אלה דברים שיותר מעצבנים או מלחיצים אותי מאשר העניין הבטחוני. אתה נוסע לייצג את המדינה שלך, ואתה רוצה שיידעו שאתה מייצג אותה. אני גאה לייצג את המדינה שלי, אני לא מפחדת לנסוע וזה לא מלחיץ אותי".
אחרי הטורקיות אתן חוזרות למשחק ביתי מול הרומניות. כמה משמעותי פוש של הקהל?
"אני יודעת שנעשים מאמצים גדולים להביא כמה שיותר קהל למשחק הזה. אני מקווה שנרגיש את הביתיות ממי שיבוא ויתמוך בנו. זה תמיד כיף כשיש קהל מאחוריך".
מה צריך לקרות כדי שנפתיע?
"אנחנו צריכות לשמור על הבית. המשחק בטורקיה יהיה מאוד קשה. חשוב מאוד שנישאר בריאות, יש פציעות שעלולות לפגוע בנו, ולכן חשוב שכולן יגיעו בריאות ושנהיה בסגל מלא. בטורקיה אפשר לנסות להפתיע במשחק הראשון, אבל המפתח לדעתי הוא שמירה על הבית".
ליעד סואץ-קרני אמרה שהיא מוכנה לקפוץ לבריכה בכיכר רבין במקרה שאתן משיגות את הכרטיס. תצטרפי אליה?
"בטח, איזו שאלה? אם אנחנו עולות אעשה כל דבר שהבנות יחליטו לעשות. אני זורמת איתן בכיף".
