כשהיא עוד לא בת 20, נגה אטינגר הובילה העונה את הפועל כפ"ס לעונה מרשימה במיוחד שהסתיימה עם צלחת האליפות בליגה הלאומית לנשים. למרות הצעות מליגת העל, השחקנית המוכשרת בחרה העונה לשחק בליגה הלאומית בעיקר בשביל ליהנות, עשתה זאת בהצלחה יתרה וזוקפת את ההישגים שלה ושל כפ"ס בעיקר לתמיכה ולחיבור שלה עם חברותיה לקבוצה.

מאת: לילך וייס רוזנברג

"עונה מטורפת, ידענו שאנחנו טובות, יש לנו סגל רחב שהוא סגל עם ניסיון גם בליגת העל וגם בלאומית, אבל לא ידענו שאנחנו עד כדי כך טובות" מסכמת אטינגר את העונה של כפ"ס שנגמרה לפני שבוע וקצת. "היו קשיים, ומה שעשה את העונה הזאת באמת מתוקה זה האהבה שיש לנו אחת כלפי השניה, זה יוצא דופן. אנחנו ממש מחוברות וממש אוהבות אחת את השניה, וזה מה שחיבר אותנו והחזיק אותנו. זה גם גרם לי גם לשחק יותר טוב נטו בגלל האהבה שהן נתנו לי והתמיכה."

החיבור של הסגל של כפ"ס לא החל העונה, כשמרבית הסגל הנוכחי היה שם גם בעונה שעברה. "זה היה החשש הכי גדול שלי, לבוא לקבוצה שהיא כבר מחוברת. הגעתי והן פשוט קיבלו אותי כאילו אני אחת מהן, הרגשתי כאילו אני כבר שנים בקבוצה, זה מדהים וזה משהו שהוא לא מובן מאליו. קבוצה באמת מדהימה".

"מה שהכי גרם לי לרצות להצטרף לכפ"ס הייתה הבגרות והגילאים. יש פה שחקניות שהן בוגרות ועם ניסיון, וזה משהו שאני מאוד אוהבת ורגילה אליו וזאת הייתה הסיבה העיקרית למה הגעתי לפה." מספרת אטינגר על הבחירה המעניינת כשעשתה בקיץ, כשוויתרה על הצעות מליגת העל לטובת הלאומית. "ידעתי כבר בסוף העונה שעברה שאני מחליטה להצטרף ללאומית, החלטתי לקחת צעד אחורה, היו לי כמה אופציות שדיברו אליי מבחינת הקבוצות וכפ"ס חד משמעית הייתה אחת מהן. שנה הבאה אני עדיין רוצה להישאר בלאומית. כיף לי, נהניתי, להגיד מה יהיה אחרי זה אני לא יודעת, פחות חושבת לתווך הארוך."

העונה של כפ"ס כידוע הסתיימה עם צלחת אליפות ומאזן מרשים במיוחד של 29 ניצחונות לעומת הפסד בודד. אטינגר עצמה הייתה בורג משמעותי מאוד בהצלחת הקבוצה, ועם שורה סטטיסטית ורסטילית שכלל 14.5 נק', 7.0 רב', 4.6 אס' ו-1.7 חט' היא גם נבחרה לשחקנית העונה של הליגה.

"וואו, זה מדהים לקבל פרס על עבודה קשה, האם זאת הייתה המטרה שלי? לא. זה כיף אבל לא הייתי עושה את זה בלי הבנות האלה, לא הייתי משחקת ככה אם הן לא היו לצידי כל העונה הזאת, הרגשה מדהימה.

להגיע מליגת העל עזר. לשחק נגד זרות שחלק מהן 1.90 וסופר מהירות, אתלטיות ואגרסיביות, זה כבר עוזר לשחק ברמה אגרסיבית וגבוהה. להגיד שזה קל? זה אף פעם לא קל, ואני חושבת שאחד הדברים שבאמת גרמו לי לשחק טוב זה בזכות התמיכה שהייתה לי פה. עם כל טעות, אני מתעצבנת על עצמי והן תמיד נתנו לי גב. לא משנה כמה טעויות או כמה אני עצבנית, תמיד תמכו בי וקיבלו אותי כמו שאני, וזה גרם לי פשוט לשחק וליהנות, וכשאתה נהנה אתה גם משחק טוב".

ועכשיו שהעונה מאחוריה, הפנים קדימה אל מטרה אחרת – אליפות אירופה U20 עם נבחרת העתודה של ישראל שתערך בתחילת יולי בליטא. מרבית הסגל הרחב של הנבחרת יגיע אחרי עונה בליגת העל בו חווה פיזיות ורמה אחרת של כדורסל, אבל אטינגר לא חושבת שזה יפגע בהכנות שלה. "אני באה ממשחקים, שיחקתי יותר, הן סיימו את העונה לפני חודש וחלק אפילו יותר, אני באה בכושר של משחק. אבל כן, אני לא רגילה לאגרסיביות שהייתה לי שנה שעברה ואני צריכה להעלות הילוך בשביל להיות מוכנה לאירופאיות. אבל אני לא חוששת מזה, אני סומכת על המאמנים והשחקניות שאני אכנס לכושר שאני צריכה להיות בו".

ולמרות שאטינגר כרגע בחרה לקחת צעד אחורה ולהמשיך עם הלאומית, אם בעתיד תזומן גם לנבחרת הנשים היא לא תהסס לרגע: "אני לא חושבת שאני יכולה לסרב לנבחרת בוגרת, ברור שאני אלך על זה. זה כבוד לייצג את המדינה ובמיוחד בתקופה לא פשוטה, אז להיות על מדים של נבחרת ישראל אעשה את זה כל פעם שיצטרכו".