חברים יקרים,
עברנו ביחד שבועות ארוכים בהם כל אחד השקיע המון מעצמו- זמן, אנרגיה, כוחות ומחשבות. אני רוצה להודות לכל אחד ואחת מכם- תודה רבה!
כלל בספורט הוא שבלי השקעה אין סיכוי להצליח- כל אחד תרם בדרכו עם הרבה רצון טוב להביא להצלחה משותפת. מציאות נוספת היא שלפעמים זה לא מספיק. מה שקובע זה הניצחונות על המגרש וההתקדמות הלאה בשלבים בטורניר. כולנו מבינים שלא עמדנו במשימה שלנו- היה חסר לנו ניצחון כדי לעמוד במטרה שהצבנו בפנינו.הדרך בה סיימנו את האליפות מתסכלת ומעצבנת אבל ככה זה בספורט- You win some, you lose some.
נסענו יחד כנבחרת- רצינו לנצח ביחד. לצערנו לא הצלחנו והפסדנו- הפסדנו ביחד. כולנו מבינים שנעשו טעויות בדרך על ידי כולם, אנשי הצוות ושחקנים. כל אחד יכל לעשות משהו שונה בשלב כזה או אחר. אף אחד לא מושלם ובטוח שיש יותר מהדרך האחת בה הלכנו. החוכמה זה להפיק לקחים ומסקנות ולשפר בהמשך- כל אחד במסלול שלו בחיים. ניצחון או הפסד אינם מגדירים את מי שאנחנו כבני אדם אלא רק את התוצאות שהשגנו בטורניר ספציפי. תמיד יש מחר- תמיד יש את ההזדמנות הבאה- הרימו ראש, אזרו כוחות והסתכלו קדימה.
מילה לשחקנים:
קראתי הררי מילים על מערכות היחסים העכורות בינכם. אין לי מושג מאיפה העיתונאים שואבים את הידיעות הללו ואני לא מאמין שהגיעו מאחד מכם. נכון שהיו ויכוחים נקודתיים פה ושם, כעסים מדי פעם. זה הגיוני וטבעי- ואפילו יכול להיות בריא. מכאן ועד לצייר אותכם כחבורה מסוכסכת ומפולגת בה יש שנאה אחד לשני זה רחוק כמזרח ממערב. זה לא דומה למה שאני רואה כאחד שנמצא לצידכם. אל תהססו להתבטא בנושא הזה ושמרו על צביוננו כקבוצה ואחד על השני.
השמיעו קולכם כמו שתומר עשה מול מצלמה ורפי בפוסט שפרסם (אם היו עוד שלא ראיתי- מה טוב)
אוהב אותכם מלא.
שוב תודה לכולם.
בהצלחה בהמשך הדרך ובתקווה לעתיד משותף טוב יותר.
