אחרי לא מעט התלבטויות קיבלתי את ההחלטה הבלתי נמנעת לפרוש ממשחק כדורסל פעיל.
כדורסל היה החלק המרכזי בחיי. שיחקתי את המשחק שכל כך אהבתי מגיל ילדים בהרצליה, עברתי לא למעט תחנות לאורך הקריירה אבל מה שהניע אותי תמיד הייתה האהבה למשחק.
אהבתי להתאמן, אהבתי את חדר ההלבשה עם החברים לקבוצה או הנבחרות, אהבתי את הנסיעות המשותפות אבל בעיקר אהבתי את המשחק והניצחון.
בזכות הכדורסל הגעתי למקומות שמעטים מגיעים אליהם ואני אסיר תודה לכל מי שהיה שותף בדרך – למאמנים, לחברים לקבוצות והנבחרות, למנהלים, לאנשי הצוותים הרפואיים ובעיקר לאוהדים עבורם אתה משחק בכל קבוצה וקבוצה.
לפני שנה וחצי בערך, חוויתי פציעה קשה. עברתי שיקום ארוך, עשיתי לא מעט ניסיונות לחזור אבל לצערי אני נאלץ לפרוש באופן סופי.
הרגשתי שיש בי עוד כדורסל, אבל לצערי הפציעה לא מאפשרת לי להמשיך ולעסוק בדבר שאני כל כך אוהב.
אני שמח וגאה שמשחקי האחרון שלי היה במדי נבחרת ישראל אז הפכתי לשחקן בעל מספר ההופעות הגדול ביותר במדים הכחולים-לבנים. הנבחרת תמיד הייתה אצלי במקום הראשון ומעכשיו אהיה האוהד מספר אחד שלה ותמיד אעמוד לרשות הנבחרת ככל שאתבקש.
תודה לכולם על התמיכה ושוב – תודה לך כדורסל – יניב גרין