פחות משבועיים נותרו עד ג'אמפ הפתיחה של יורובאסקט 2023 שיערך בהיכל קבוצת שלמה בתל אביב, החל מה-15 ביוני וההכנות בעיצומן. למרות שהיא תחגוג 25 רק בחודש הבא, עדן רוטברג כבר נחשבת לאחת מהשחקניות הותיקות בנבחרת ישראל. הקפטנית של הנבחרת סיימה עונה מצוינת עם אליצור רמלה, זכתה באליפות והיא משחקת בנבחרות ישראל ברציפות מאז 2012. "אנחנו כבר נמצאות בשלב האחרון של ההכנות וזה ממש מתחיל לרגש, זה כיף כי חיכינו לזה המון זמן", אומרת עדן בשיחה שקיימנו איתה לקראת הטורניר.
את באה מעונה מוצלחת באופן אישי וקבוצתי, עונה קשה שהסתיימה טוב מבחינתך. כמה זה קשה לעבור מההייפ הגדול שהיה בסיום הליגה לתוך המסגרת הלחוצה והדורשת הזו של נבחרת ישראל?
"היתה עונה מורכבת, גם לי אישית היתה עונה עם פציעת ראש ועוד דברים לא פשוטים בעונה הזו אבל היו לי 10 ימי מנוחה בין העונה לבין תחילת ההכנות וזו היתה מנוחה מנטלית, כי אנחנו הגענו כאן לחודש וחצי של טירוף. אני מחכה ליורובאסקט הזה המון זמן, זה חלום שלי מגיל מאוד צעיר, תמיד רציתי להשתתף ביורובאסקט וזה נראה לי כיף גדול. בסופו של דבר הסוויץ' הוא בעיקר מנטלי".
את הקפטנית ואחת השחקניות עם הכי הרבה נסיון בנבחרת הזו, איך את רואה את התפקיד שלך בתוך הנבחרת, גם מקצועית וגם חברתית?
"אמרתי לבנות ואני אומרת להן כל הזמן בתור הקפטנית, אני רוצה שכל אחת תרגיש בנוח לשחק אחת עם השניה. זה לא אומר שצריך להיות חברות הכי טובות כל הזמן אלא פשוט שנהיה ביחד, שנוכל לסמוך אחת על השניה. בתור קפטנית זה אחד הדברים הכי חשובים בשבילי כי החוץ תמיד משפיע גם על הפנים ועל הכדורסל. בגלל שאנחנו מגובשות וטוב לנו אחת עם השניה אז רואים את זה בסוף גם על המגרש. אני שמחה שאני כבר כמה שנים משחקת במסגרות אירופיות, זה עוזר בסופו של דבר, יש לי נסיון".
שיחקת שנה אחת גם בבלגיה, איך היה שם? איך את מסכמת את החוויה הזו, האם זה היה טוב לקריירה שלך?
"זה היה טוב בשבילי, לגלות את עצמי ולחוויה האישית בחיים שלי. וגם לקריירה זה הקפיץ אותי קדימה, לדעת להסתדר לבד, לדעת לשחק כדורסל שונה ממה שיש פה, תרבות ספורט אחרת. אמנם הרמה היתה טיפה יותר נמוכה מכאן, יש פחות אמריקאיות אבל מאוד נהנתי מהתרבות, מהיחס לספורט ויש לנו המון מה ללמוד ולא רק בכדורסל. הייתי רוצה לחזור לשחק באירופה. היה מאוד מאתגר כי זו היתה קפיצה למים אבל אני מאוד שמחה שעשיתי את זה, זה ביגר אותי וזה גרם לי להבין דברים על עצמי שלא הייתי יודעת אם הייתי ממשיכה בישראל בלבד".
זו פעם ראשונה שאת עובדת עם המאמן שרון דרוקר, את רואה איזה שינוי לעומת מאמנים אחרים אולי בגלל שהוא בא מעולם כדורסל הגברים?
"אני מאוד אוהבת את זה שהוא לא אימן נשים לפני כן, כי הוא הביא משהו אחר, האינטנסיביות מטורפת וזה כיף, אנחנו מסיימות אימונים עם הלשון בחוץ. מאוד מורגש העניין הזה, הוא בא מאוד פתוח ומאוד רוצה ללמוד אותנו כמו שאנחנו רוצות ללמוד את הכדורסל שלו, אהבתי את זה. הוא לומד ורוצה להכיר כל אחת, הוא מאוד בעניין ומרגישים את המעורבות ואת הרצון שלו להצליח".
יש לנו יריבות טובות בשלב הבתים ביורובאסקט, דיברת קודם על האווירה הטובה והביחד שיש בנבחרת, האם זה משהו שיכול לעזור לנו לנצח משחקים?
"זה מאוד משפיע, אנחנו עובדים על לצמצם את הפערים מול הנבחרות האחרות גם ברמה המקצועית, אנחנו עובדים ממש קשה. זה יכול לעזור לנו, אחת הסיבות שגם ניצחנו את שבדיה בקמפיין הקודם זה היה בזכות זה".
הטורניר יהיה בישראל, אמרת שזה היה חלום שלך לשחק ביורובאסקט אבל הפעם זה אפילו אצלנו בבית, הולכת להיות תמיכה גדולה מהקהל, כמה זה תורם או האם זה מלחיץ?
"ברור שזה תורם, זוהי זכות לארח כזה טורניר וזה מרגש שזה בבית שלנו בישראל. המשפחה והחברים כולם יבואו לראות, אני פחות אגיד שזה לחץ אלא יותר התרגשות, זו טביעת רגל ראשונה שלנו באירוע כזה ואני מקווה שעוד יהיו הרבה שנים של ישראל ביורובאסקט".
