"כדורסל הוא הצלת נפשות"

לצד המלחמה שנמשכת בארץ, מחלקות נוער שונות מרחבי הארץ עושות את המאמצים לחזור לסוג של שגרה ספורטיבית. לצד החששות הקיימים מאזעקות מצד אחד והגבלות פיקוד העורף שעדיין קיימות בחלק מהמקומות מהצד השני, עוד ועוד קבוצות חוזרות לקיים אימונים במטרה לנסות לקיים איזשהי שגרה, לצד הרצון לתת קצת שחרור ואסקפיזם עבור השחקנים הצעירים.

מחלקת הנערות של מכבי עירוני כרמיאל חזרה גם היא לאחרונה לעילות במגרשים, אך דאגה לשמור על סוג של "שיגרה" גם בימים הראשונים של המלחמה כשלא התאפשר לקיים אימונים באולמות. במחלקה דאגו לשמור על קשר עם השחקניות, ולא רק קשר, אלא גם  קיום אימונים גופניים ומנטליים בזום מתוך הבנה שזו דרך מצויינת לתמוך מורלית בבנות שחוו באופן טבעי פחד וחרדה, ומתוך ידיעה שהכדורסל והקבוצה מהווים עבורם מקום בטוח, וקבוצת תמיכה של ממש.

וברגע שהתאפשר – החזירה מחלקת הבנות את השחקניות למגרשים. נעשו כל ההתאמות הנדרשות כדי לקיים את האימונים באולמות עם מרחב מוגן, וכבר מהאימון הראשון במחלקה ראו איך החששות הפכו לחיוכים, ואי אפשר היה לפספס את שמחת הפגישה, ואת הטוב שהכדורסל עושה לבנות.

שקד גל, מאמנת במחלקה – "יש לנו קבוצות המורכבת משחקניות מכרמיאל והסביבה, ביניהן  יהודיות, מוסלמיות, ודרוזיות. כולן חזרו לאימונים ברוח של אחווה ותמיכה זו בזו. אני מאמינה שהכדורסל והקבוצה הוא כלי נפלא למורל ולגוף ולא פחות לחוסן הנפשי, ומודה על ההזדמנות שיש לי להשתמש בכדורסל כדי לחזק את הילדות והנערות בתקופה הקשה העוברת עלינו".

מחלקה נוספת שחזרה לפעילות היא בני יהודה ת"א, שנמצאת במצב לא קל בו היא מקיימת אימונים עם אזקעות ברקע ועם הבעיה שלא מעט מהמאמנים במחלקה נמצאים כרגע במילואים. "כל המאמנים פה נרתמו מיד לעזור למאמנים האחרים וכמובן לתת לכל הילדים את האופציה לחזור לשחק." אומרת טל דוויק, מנהלת המחלקה שמונה כ-400 שחקנים. "לא פשוט להתחיל כל אימון בתרגולי אזעקות ובחלק מהאימונים יש אזעקות אמת שמוציאות מהריכוז, אבל הכדורסל הוא התרופה לנפש של הילדים כרגע יותר מהכל וזה בראש מעייננו".

"חזרנו לשחק גם הבנים וגם הבנות, זה היה חשוב לי באופן אישי וגם לשחקנים כי היינו בבית והשתגענו ורק רצינו לחזור." מוסיף אסף זהר, מאמן במחלקה הצעירה של בני יהודה. "פתאום במשך שעה וחצי אנחנו יכולים להתנתק מהמצב בארץ וזה עשה לנו רק טוב".

גם מחלקת הנערות של הפועל ראשל"צ נמצאת באזור לא שקט, וגם אצלם כבר הספיקו לחוות אזעקות בזמן אימונים. "אנו נמצאים בתקופה מורכבת וקשה ביותר. לצערי ראשון לציון נמצאת תחת ירי טילים מידי יום, ולמרות כל המצב החלטנו לחזור לפעילות עם הבנה שצריך לחיות לצד המלחמה. צריך להמשיך לקדם את הבנות שלנו ולפתח אותן, וכמובן לתת להן רגע קטן של נחת. כולנו בתקווה לימים שקטים יותר , ובתקווה שהליגה תחזור לפעילות." אמרה מוריה חסון, מאמנת במחלקת.

באזורים מסוימים בארץ שנמצאים קרוב לאזורי הלחימה עדיין לא ניתן לפתוח את האולמות, מה שמביא את המחלקות למצוא פתרונות אחרים. כך למשל המחלקה של הפועל גליל עליון נדדה קצת דרומה ומתארחת אצל מחלקות עמק הירדן וגלבוע מעיינות (שקולטות גם שחקנים ממקומות נוספים בארץ), בנוסף לקיום אימוני כושר דרך הזום ושילוב של שחקנים באגודות אחרות.

"מועצות אזוריות גלבוע ועמק המעיינות קלטו בערך 5,000 מפונים. מתוך כל המפונים יש הרבה שהשתלבו בקבוצות שלנו. חוץ מזה קבוצות בכירות של גליל עליון באו להתאמן פה, היו פה 3 ימים למחנה אימון ואירחנו אותם." אומר לירן וינקור, מנהל מועדון גלבוע מעיינות. "זה טריוויאלי בימים אלו שדאגנו להם, אמרנו להם שהם יכולים להיות פה כל זמן שיצטרכו. בנוסף יש לנו כ-60 שחקנים מהדרום, מהגליל המערבי ומהגליל העליון שמשתלבים פה בקבוצות. כל מי שצריך אנחנו נקבל בשמחה".

"ברגעים קשים ולצערנו במדינה שלנו יש לא מעט כאלה, הדבר הברור ביותר זה שהכדורסל הוא הצלת נפשות." כך אומר אלון שפר, משהו משהו של מחלקת הנוער של רמה"ש שמונה כ-1,300 שחקנים. חלק מהקבוצות חזרו לאימונים בשבוע שעבר, חלק השבוע והגילאים הצעירים יחזרו בשבוע הבא. "שם בצד ניצחונות, אליפויות, הפסדים. הכל נכנס לפרופורציות. אבל למדינה שעוברת כל כך הרבה הכדורסל מעבר לכל דבר אחר מציל את הנפש. אנחנו מחוייבים לילדים האלה. מחוייבים להוציא אותם מהמסכים. מחוייבים לתת להם פעילות ספורטיבית. ובגלל שאנחנו מחוייבים לכך נעשה כל דבר שאפשר למרות הבעיות הלוגיסטיות (ויש לא מעט כאלה)".