על הקאמבק לנבחרת ישראל, על המטרה המרכזית בנבחרת הנערות, על השיפור שהביאה האקדמיה, על מצב כדורסל הנשים בארץ ועל השידוך המחודש עם אליצור רמלה. לאחר שמונה למאמן נבחרת הנערות הישראלית, אלי רבי מוכן לאתגר
כדורסל הנשים הישראלי לא משופע במאמנים שהצליחו להותיר חותם משמעותי. אלי רבי הוא אחד הבודדים שהצליח לעשות את זה כשהנהיג את נבחרת הנשים של ישראל והעפיל איתה שלוש פעמים לאליפות אירופה.
עכשיו, בגיל 49, ואחרי כמה שנים שבהן הוריד פרופיל ובעיקר מילא מצברים, הוא חוזר לשורות הנבחרות, הפעם בתפקיד מאמן נבחרת הנערות הישראלית.
אלי, איך ההרגשה לחזור לאמן את נבחרת ישראל?
"קודם כל מדובר באתגר. לקחתי פסק זמן, אחרי שבשנים האחרונות לא אימנתי באופן קבוע, וסוף סוף אחרי שהרגשתי שובע, אני מרגיש עכשיו רעב מחודש לחזור לאמן. נוצרה איזושהי הזדמנות להצטרף לנבחרת הנעורת, הרגשתי מוכן לעניין הזה ולקחתי את המשימה הזאת על עצמי. אני מקווה שנעשה עבודה טובה".
בקרוב מאוד צפויה לנבחרת הנערות התמודדות באליפות אירופה. מה מצפה לנו שם?
"בסך הכל יש לנו להיות חודשיים ביחד לפני האליפות, שזה פרק זמן יחסית קצר. נשתדל להוציא מהמשימה הזאת את המקסימום, אבל לתפיסתי המטרה המרכזית של נבחרת צעירה היא לנסות לחנך ולרכוש ניסיון כדי שבשלב כזה או אחר כמה שיותר מהן יצליחו להשתלב בנבחרת הלאומית. זאת מטרת העל של העבודה בנבחרות הצעירות כמו שאני רואה את הדברים".
כלומר המטרה היא להקנות לבנות את הכלים לעשות את המעבר לבוגרות בצורה הכי חלקה האפשרית?
"אנחנו נעשה את המקסימום האפשרי, אבל מרבית האחריות היא על הבנות. כל אחת מתפתחת בהתאם לפוטנציאל שיש לה. עיקר העבודה במהלך השנה חל על המועדונים, ואלה עושים עבודה טובה. אני משתדל לתת את הערך המוסף עם כל הניסיון שצברתי לאורך השנים. בנבחרת מתרכזות מיטב השחקניות מכל רחבי בארץ, ככה שהמסגרת הזאת היא גם מחייבת וגם אני רוצה להאמין שהיא תיתן איזושהי זריקת מרץ לבנות להמשיך להשקיע ולנסות להמשיך לפתח את הפוטנציאל שלהן למקסימום האפשרי. אני אראה הצלחה בעבודה שלי בעוד מספר שנים כאשר נראה את הבנות האלה מגיעות לשפיץ, שזה אומר לחמישייה הראשונה של נבחרת ישראל. זאת למעשה המטרה הכי חשובה שעומדת לנגד עיניי".
כבר אימנת נשים ברמות הכי גבוהות, והגעת עם הנבחרת להישגים נהדרים. מה מביא אותך לקחת על עצמך דווקא את אימון נבחרת הנערות?
"אף פעם לא מדדתי את התפקידים שלקחתי על עצמי ביחס למעמד שלי כמאמן. אני משתדל לעשות את העבודה שלי על הצד הטוב ביותר. אני מכבד כל אתגר באשר הוא. היו תקופות שהייתי צריך למלא את התפקיד שלי בנבחרת הלאומית, והשתדלתי לעשות את זה כמו שצריך. לקחתי פסק זמן מסוים כמו שאמרתי קודם, אני היום חושב שכדי להיכנס חזרה לעניינים, נבחרת הנערות זה אתגר לא רע בכלל. גם בעבר מלפני שאימנתי את הנבחרת הבוגרת, עשיתי קדנציה בנערות ובעתודה, אז בוא נקרא לזה אולי סיבוב שני. אני מקווה מאוד שאוכל לתרום ולעזור לנערות הללו להתקדם, ומי יודע? אולי בעתיד אחזור לאמן את הנבחרת הבוגרת".
כאחד שמכיר כל כך טוב את כדורסל הנשים בישראל, מה דעתך על הענף בשנים האחרונות?
"אני חושב שאנחנו במומנטום לא טוב בכל מה שקשור לליגה הבכירה. אני מאוד מקווה, כי זה למעשה חלון הראווה של כדורסל הנשים, שהליגה תעשה איזשהו סוויץ' והדברים ייראו יותר טוב. יחד עם זאת, אני חושב שבכל מה שקשור לגילאים הצעירים, נוצרה מהפכה של ממש. הכדורסל הולך לכיוון חיובי ואחר לגמרי. חלק מהמועדונים עובד היום הרבה יותר טוב, וזה נובע הרבה בזכות האקדמיה שהוסיפה מימד של אימון ברמה אחרת ממה שהיינו רגילים ובשילוב המועדונים המובילים אנו מקבלים היום היצע הרבה יותר גדול ואיכותי ממה שהיה לפני מספר שנים, ככה שאני רואה עתיד ורוד, אבל כדי שזה יקרה צריך שתהיה כאן ליגת על טובה. אני בנאדם אופטימי, ואני מקווה מאוד שהשינוי יחול בקטע הזה. יש לא מעט בנות צעירות שמידפקות על שערי כדורסל הבוגרות, ואני מקווה שכשהן תגענה לגיל 18 ואילך תהיה להן ליגה מספיק טובה כדי שהן ירגישו צורך לתת את מיטב יכולתן על מנת להשתלב בה".
אתה גם סוגר מעגל בליגה וחוזר לקווים של אליצור רמלה.
"עד היום לא יצא לי לחזור לאמן במקום שהייתי בו בעבר. זאת הפעם הראשונה שזה קורה לי. בסך הכל, בכל מקום שעבדתי בו היו לי המון זיכרונות טובים. אני שמח שבגילי אני מצליח ללכת למקומות שאני רוצה להגיע אליהם, ולמקומות שבהם רוצים אותי. ברגע שאני מקבל תחושה שרוצים אותי, מאוד קל לשכנע אותי להגיע. רמלה זה מועדון מאוד מיוחד, מי שהיה שם – אם זה שחקניות או מאמנים – מבינים על מה אני מדבר. הרבה יותר קשה להסביר את זה למי שלא היה שם. מאוד שמחתי כשהם פנו אליי, ואני מקווה מאוד שהקדנציה הזאת שאני מתחיל היום ברמלה תהיה מעניינת ומוצלחת לפחות כמו הקדנציה הקודמת שלי שם".
