הוא מסרב להנמיך ציפיות ולהיות אנדרדוג, חושף את הסיבה שבגללה ישראל שיינפלד לא פרש מכדורסל ועושה עסקים עם פדרר וג'וקוביץ'. דרור בריגר מוביל את מכבי בת ים לפתיחה נהדרת עם 4 נצחונות ב-4 מחזורים, ואין לו שום כוונה להוריד רגל מהגז.
כשדרור בריגר החליט לעזוב את הפועל כפ"ס בלאומית, הוא לא חשב שינחת בבת ים. עסקיו הפרטיים אילצו אותו לוותר על המשרה שהוא כל כך אוהב, אבל כשהגיעה ההצעה המאתגרת מבת ים, הוא נענה לאתגר, הציב רף ציפיות גבוה והחל לעבוד. עד עכשיו הכל דופק לפי התוכניות. בריגר ובת ים, בעזרת הגנת ברזל, פתחו את העונה מצוין עם 4 נצחונות, וזה ממש לא מפתיע אותו או גורם לו להנמיך ציפיות. אין ספק, דרור בריגר הוא מאמן מזן אחר.
בריגר: "יש לי חברה לניהול ואחזקות אירועי ספורט בכל העולם. יש לי שותף שגר בברצלונה ואחד שגר בארה"ב. אני גם הבעלים של 'פלייסייט', פי'צר שכולל מצלמות שמרשתות את המגרש ואתה מקבל הכל לנייד, לסלולר לטאבלט, עם ניתוח מלא של המשחקים. בטניס אנחנו הכי גדולים בעולם היום. ג'וקוביץ', פדרר וסמפראס מושקעים בחברה".
אז הכדורסל זה בקטנה?
"זה לא בקטנה. מבחינתי, ובעבודה שלי יודעים, כמה שאני יכול לעזוב יותר ולאמן יותר, את זה אני הכי אוהב לעשות. ככה אני מגדיר את עצמי, לפני הכל אני קודם כל מאמן כדורסל. אם הייתי יכול לעשות רק את זה, הייתי עושה רק את זה. לצערנו, במדינתנו אתה צריך גם לדאוג למשפחה ולפרנסה, ולהרשות לעצמך לאמן. הייתי בלאומית כמה שנים, וזה גזל ממני הרבה. באהבה, אבל גזל ממני המון זמן. כשאני לוקח על עצמי קבוצה, לא מעניין אותי כלום. זאת יכולה להיות פגישה של מיליון דולר, אבל אם אני מנצח משחק ביום ראשון אני מבסוט כל השבוע, ואם אני מפסיד – הלך לי השבוע. זאת השריטה שלנו המאמנים".
פתחתם את העונה חזק מאוד. זה היה בתיכנון?
"אני לא משחק אותה ולא מנמיך ציפיות, לא אנדרדוג ולא נעליים. אמרתי את זה מההתחלה גם בקבוצה – לא הייתי בא לבת ים אם לא הייתי חושב שאני יכול לעשות סגל ראוי שיילחם על עלייה ואליפות. האם ניקח ונעלה? לא יודע , יש עוד קבוצות טובות, אבל ניאבק על זה. מבחינתי כל ניצחון שלנו, זה כי עשינו את העבודה שמוטלת עלינו. אין כאן שום אלמנט של הפתעה".
פתיחה כזאת מעבירה מסר לליגה.
"בוודאי שמעבירה מסר. בנינו קבוצה שתשדל להיות הכי קשוחה בליגה. הבאתי שחקנים שאני אוהב ומאמין בהם. את רובם גידלתי עוד כשהיו ילדים קטנים, ואני מכיר את הקשיחות שלהם. יכול להיות שאתה לא הכי עשיר, אבל אם תהיה הכי קשוח עם ההגנה הכי טובה, הקלישאה תמיד עובדת – הגנה מביאה אליפות, התקפה מביאה קהל".
בת ים, כשהביאה אותך מהלאומית, ניפקה סוג של הצהרת כוונות.
"אני לא הולך לשום מקום שאני לא מרגיש בו בית חם. לא הכרתי את האנשים שם, ואחרי שתי פגישות עם החבר'ה הבנתי עם מי יש לי עסק. אותי לא מעניין כל המסביב, קודם כל תהיה בנאדם, אם אתה בנאדם – אנחנו כבר נסתדר. הם לקחו החלטה יפה, הם הבינו שלא טוב להם, ולא בגלל שחלילה המאמנים הקודמים לא היו טובים או משהו כזה, אבל לא בריא שכולם חיים באותה ביצה. הם החליטו מקצועית להביא מאמן חיצוני, לאו דווקא אני. כל המועמדים היו מעולים. וזה מה שקורה היום – המנהלים מנהלים, המאמנים מאמנים והשחקנים משחקים".
זאת ירידה לצורך עלייה מבחינתך?
"הכי אמיתי? הירידה שלי לארצית נבעה משני דברים. ראשית, בכפר סבא ידענו את זה באמצע העונה שאני לא ממשיך. כפר סבא זה בית חם בשבילי, ואלה אנשים שאני הולך איתם 30 שנה. ידענו בדיוק איך יעבוד התהליך שם. זה מועדון מדהים, וכולם חברים שלי. עם העבודה שלי, ידעתי שלא אוכל לאמן בלאומית השנה. גם לגבי הארצית הייתי בספק עד שלב מסוים. מאוד רציתי, ואמרתי שאם אאמן – זה יהיה רק בארצית, ובקבוצה עם שאיפות. כדי שאם יתאפשר לי בעבודה לחזור לאמן, שזה יהיה כמה שיותר גבוה. זאת הייתה ירידה לצורך עלייה בלית ברירה, אבל אם כבר בלית ברירה, אז במקום שייתן לי את האופציה ששנה אחרי אוכל להיות במקום שאולי נוכל לעלות ליגה".
לא באת כדי להעביר את הזמן בבת ים.
"ממש לא. לא הייתי בא לקבוצה בלי שאיפות. הייתי מעדיף לא לאמן, או לאמן קבוצת ילדים בשביל הפאן, ולא לאמן סתם ככה כדי להעביר את הזמן. בוגרים בארצית – רק קבוצה עם שאיפות".
אתה רואה את עצמך מגיע לליגת העל בשנים הקרובות?
"אני לא יודע. האם לאמן זה הדבר שאני אוהב ורוצה לעשות? כן. מבחינתי לעבוד בכדורסל ואחר כך בנבחרות הצעירות, זה חלום. לא כסף ולא כלום, זה הדבר הכי שאני רוצה. אם אני מכוון לשם? לא. אני אוהב לעשות עוד הרבה דברים בחיים. אני זורם עם מה שיקרה".
צריך קשרים או כישורים כדי להגיע לשם?
"זה משולב. צריך גם קשרים וגם כישורים. אתה לא יכול להיות לא מוכשר לגמרי, ולקבל קבוצה רק בפרוטקציה, צריך גם כישורים. מצד שני, צריך גם חיבורים וקשרים".
הגנה זה שם המשחק בקבוצות שלך?
"חד משמעית. מהיום הראשון שישבתי במשרד שך בת ים הבהרתי את זה. אצלי בכל הקבוצות זה ככה, כי זה האופי והדי.אנ.איי שלי".
תכניס אותי רגע לראש של שחקן כמו ישראל שיינפלד שכבר היה בטופ, איך יש לו עדיין חשק לשחק בארצית?
"מאוד פשוט. אני עברתי את אותו תהליך. אגב, ישראל, קטן ממני ב-3 שנים, והוא גדל אצלי בהוד השרון ובכפר סבא על הברכיים מאז שהוא בן 13. אנחנו מכירים המון שנים, וזה לא איזה חיבור משום מקום. ישראל, גם השנה התלבט אם להמשיך לשחק, ואם זה לא אני ובת ים – הוא לא משחק בכלל, הוא לא צריך את זה לפרנסתו. בגדול, אתה פוחד להפסיק לשחק. אצלי זה היה אותו דבר, אנחנו ספורטאים תחרותיים, בשבילנו פתאום לעשות ג'וגינג בפארק או במכון כושר, זה מאוד קשה. גם אני דחיתי את הפרישה שלי כמעט עד גיל 35 עם גב מרוסק וניתוחים רק כי פחדתי מהפרישה. ישראל אותו דבר, הוא יודע שיש לו נטייה לא לעשות ספורט אחר, והוא פשוט פוחד לפרוש. כל עוד אתה יכול לסחוב על הרגליים, זה בריאות לנפש ולגוף".
בת ים הולכת עד הסוף השנה?
"זאת המטרה שלנו, בהחלט. יש את רחובות ורמלה, ושלוש הקבוצות האלה בסופו של עניין יהיו שם. קבוצה שתמעד פחות, תוכל לעשות את זה. ברור שמשחקי הראש בראש חשובים ביותר פלוס נפילה ומעידה של אותה קבוצה, שם אותך בפור גדול. יש השנה גם פלייאוף ויש מקום לתקן. לאורך שנה שלמה, אלה שלוש הקבוצות שיש להם את הסגל העמוק ביותר. יהיו מעידות בדרך, אבל אלה הכי עמוקות. יהיה פייט על הכרטיס".
