רק לפני חודש חגג גבי צ'צ'אשווילי את יום הולדתו ה-21 אבל בשנותיו הקצרות ככדורסלן מקצועי הוא הספיק לעבור לא מעט. זכיה בגביע המדינה לנוער עם הפועל עמק יזרעאל, מעבר לאקדמיה בצ'כיה שם העמיד ממוצע של דאבל דאבל למשחק, זכיה באליפות אירופה לעתודה עם הנבחרת שלנו ב-2018 בגרמניה ופציעה קשה רגע לפני שנבחרת העתודה שלנו זכתה באליפות אירופה בישראל. בקיץ האחרון חתם לשנתיים בהפועל גליל עליון ובנתיים הוא נותן עונה נהדרת.
האם בחרת בגליל בגלל ההיסטוריה שלהם בפיתוח שחקנים ישראלים כמו ליאור אליהו, עודד קטש, דורון שפר, עמרי כספי ואחרים?
הגעתי לגליל בעיקר בגלל הרצון לשחק בקבוצה תחרותית ולעלות ליגה, המאמן והאינטואיציה שלי. הייתי הראשון לחתום והאמנתי שתהיה קבוצה טובה שאוכל להשתלב בה ואהיה בסיטואציה טובה. ההיסטוריה עזרה אבל היא לא העיקר, אני שמח שאנחנו מתחברים לאט לאט והופכים ליחידה אחת. כיף מאוד אצלנו ואנחנו מקווים שזה יימשך כך.
בוא נלך קצת אחורה. ספר על ההתאמות שהיית צריך לעשות מהכדורסל בצ'כיה בחזרה לארץ, ומה תרמה לך שם השנה?
השנה בצ'כיה לימדה אותי המון, עבדתי המון על יכולות אישיות ועבדו אותי המון על היסודות שלאו דווקא קשורים לכישרון, האינטנסיביות בהגנה, ההרגלים שלדעתי כל שחקן צריך עוד בכלל לפני שהוא לומד לזרוק ולכדרר ולנהל פיק אנד רול. אני מאוד מבסוט שהייתי שם. בהשוואה לארץ הייתי אומר שהכדורסל שם הרבה יותר אגרסיבי, קבוצות מאומנות מאוד וחברה עם יסודות טובים ותמיד אינטנסיביים וקשוחים, אבל פחות כישרוניים. בארץ אנחנו נורא כישרוניים וחכמים אבל לפעמים מנסים להיות חכמים מדי לדעתי.
יש לנו דור של שחקנים צעירים גבוהים מוכשרים. אתה, גלעד לוי ואחרים. אתה כבר רואה את עצמך בנבחרת הבוגרת בעתיד הקרוב?
אם אני רואה את עצמי בנבחרת? כן, זה עוד שאיפה שעוזרת לי לרצות להשתפר כל יום וכל אימון, אבל כמובן שיש עוד דברים לעבוד עליהם.
איך היתה ההרגשה שלך בזכייה באליפות אירופה ב-2018 עם נבחרת העתודה, מה עבר לך בראש ברגע הזכייה?
הזכייה ב2018 הייתה מטורפת. ממשחק למשחק השתפרנו והגענו לפיק שלנו מבחינת כדורסל ופשוט שטפנו את המגרש ערב אחרי ערב, זו הייתה חוויה מדהימה ואני שמח שלקחתי בה חלק, זה נתן לי המון ניסיון להתאמן תחת אריאל ושרון וכל הצוות ולשחק לצד כולם.
נפצעת בדיוק לפני הזכייה השנייה של הנבחרת. מה הרגשת ברגע הפציעה ומה הרגשת ברגע הזכייה?
ברגע הפציעה הייתה באסה ענקית, נורא ציפיתי לאליפות שהייתה בארץ ולעונה שפספסתי בעקבות הפציעה, וברגע שהנבחרת זכתה הייתה מאוד שמח, זכינו באליפות אירופה פעמיים ברצף! וזה היה בלתי נתפס, אבל אני אשקר אם אגיד שלא התבאסתי שפספסתי את זה. לקח לי כמה ימים אבל התאוששתי מהבאסה ועבדתי לקראת החזרה שלי למגרשים.
ספר קצת על תקופת השיקום והאם הפציעה שינתה אותך כשחקן ואדם
תקופת הפציעה למזלי עברה די חלק, לא היו סיבוכים מהניתוח ורוב השיקום עבר בלי בעיות. כמו בכל דבר בחיים היו ימים קשים יותר וימים קשים פחות, אני עכשיו אחרי זה ואני בריא ויכול להגיד שהפציעה עזרה לי, נתנה לי שנה שלמה לעבוד על דברים שלא היה לי זמן לעבוד עליהם בזמן עונה וליגה, החל מהגוף שבמקביל לעבודת השיקום גם עבדתי הרבה בחדר הכושר, וכלה בפאן המנטלי. לשבת שנה בבית ורק לחכות לחזור למגרש עושה אותך רעב יותר וגם נותנת לך פרספקטיבה אחרת לחיים בכלל. הייתי רוצה גם לומר תודה לאיגוד שעזרו לי עם היציאה לצ'כיה וליוו אותי במהלך השיקום.
מה הצעד הבא? קבוצה גדולה או לחפש דקות משחק בליגת העל?
כרגע אני כולי מפוקס בעונה הנוכחית. רוצה להמשיך להתפתח וללמוד ככדורסלן ולעלות ליגה עם הגליל.
